צעירים חסרי מעש : צעירים וצעירות אשר לא לוקחים חלק במעגלים המוסדרים של תעסוקה, לימודים והכשרה מקצועית, ובשל כך נפגעת היכולת העתידית שלהם להשתלבות בתעסוקה, כמו כן במסלולי קריירה מקצועיים אחרים. כ-42%
מהצעירים בגילאי 18–24 בחברה הערבית בישראל מוגדרים כחסרי מעש – שיעור הגבוה פי שלושה מהממוצע במדינות ה-OECD. התופעה מייצרת השלכות חמורות: פשיעה, עוני, אובדן פוטנציאל תעסוקתי ופערים מתרחבים. מלמידה מהעולם ומהשטח הסקנו כי הפתרון לתופעה חייב להיות מערכתי, משולב, מותאם תרבותית ורב-רובדי.
חברה ערבית בישראל בה צעירים/ות משתלבים באופן מיטבי בתעסוקה ובחיים
הקהילתיים ובונים תמונת עתיד, תוך גיבוש זהות תעסוקתית, חיזוק מסוגלות אישית
וחיבור להזדמנויות קיימות.
עקרונות הפעולה:
חמש זירות התערבות: רוואפד, דורוב, מישקא, מו"פ מרכז ידע חדשנות ומחקר ומחלקת מדיניות העוסקת בקידום שינוי מדיניות.
שלושת הזירות הראשונות הן תוכניות בשדה שמשלימות ופועלות על פני רצף גילאי 15-25.
תלמידי תיכון (כיתות י'-י"ב) בחברה הערבית, צוותי הוראה, הורים ושותפי קהילה.
• מול צוותי ההוראה בשתי רמות:
o צוות מוביל – נבחרת מורים משכבות י'-יא' מובילים חדשנות פדגוגית.
o הכשרה רחבה בית ספרית – הובלת שינוי רחב במוסד.
• פיתוח מודלים חדשניים להכוונה תעסוקתית במסגרת כנסים מקצועיים של כלל
מורי התכנית.
• שגרות פיתוח כגון סיורים מקצועיים, מפגשים עם בעלי מקצוע, מנטורינג קבוצתי
ועוד.
• הכשרות להורים במטרה לגשר בין עולם הבית לעולם העבודה המשתנה.
תוכנית מישקאה פועלת ברשויות המקומיות כדי ליצור באמצעותן מעטפת ותשתיות
לצעירים וצעירות חסרי מעש
לחזק את יכולות הרשות המקומית כגוף מוביל בעל אחריות, מוטיבציה ומסוגלות,
המפתח מעטפת הוליסטית ותשתיות פיזיות, חברתיות ותפקודיות, המותאמות
לצורכי היישוב ותושביו.
רשויות מקומיות ערביות, מנהיגות מקומית, בעלי תפקידים רשותיים, שותפים
פוטנצילים צעירים/ות חסרי מעש
תוכנית דורוב היא הרכיב הפרטני במהלך האסטרטגי לצמצום חוסר המעש בקרב
צעירים/ות בחברה הערבית
מענים מותאמים אישית לאוכלוסיית צעירים חסרי מעש לשילובם בשוק העבודה